עדכונים

סיורים ואטרקציות בירושלים הקדומה

חדשות ואירועים

שריינו מקומכם מראש לחוויית ביקור בטוחה על פי הנחיות התו הסגול
איך הפך הראשון בינואר של העת העתיקה לחג האילנות והארץ?

כותרות אבן מפוארות מתקופת ממלכת יהודה

Share this

מי זכה לגור במבנה המפואר אשר השקיף בתקופת בית ראשון אל הנוף המרהיב של עיר דוד ובית המקדש, ואשר שרידיו נחשפו בחפירה ארכיאולוגית בטיילת ארמון הנציב? האם היה זה אחד ממלכי יהודה, או אולי היה זה אחד מעשיריה הגדולים של ירושלים?

אוסף נדיר, מרשים ומיוחד ביותר של כמה עשרות פריטי אבן אדריכליים מעוטרים, אשר שולבו במבנה מפואר, התגלה בחפירות רשות העתיקות לקראת הקמת מרכז מבקרים בטיילת ארמון הנציב, במקום שבו שכן בעבר ביתו של הצייר שאול שץ. החפירות נערכו במימון החברה הממשלתית לתיירות ועמותת אל עיר דוד (אלע"ד).
פריטי אבן אלו עשויים מאבן גיר רכה, הם מגולפים מעשה ידי אומן, וביניהם כותרות בגדלים שונים בסגנון האומנותי המכונה במחקר  'פרוטו-איאולי' - ממאפייני הבנייה המובהקים המלכותיים של ימי הבית הראשון, ומסמליה החזותיים של התקופה. חשיבותו של מוטיב אומנותי זה כסמל המייצג את ממלכות יהודה וישראל, אף הביאה את בנק ישראל לבחור אותו כעיטור שמקשט את מטבע חמשת השקלים של מדינת ישראל.


צילום ועריכה: יניב ברמן, רשות העתיקות

האוסף שנחשף כולל, בין היתר, שלוש כותרות-אבן שלמות בגודל בינוני ופריטים של חלונות מפוארים – שבהם שולבו מעקות. אלה, הורכבו מעמודונים מסוגננים שעל גביהם סדרת (מיני-כותרות) – כותרות בגודל זעיר בסגנון הפרוטו-איאולי.

לדברי יעקב ביליג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "מדובר בתגלית מרגשת ביותר. זו הפעם הראשונה שמתגלים דגמים מוקטנים של כותרות הענק הפרוטו-איאוליות מן הסוג שנמצא עד כה בממלכות יהודה וישראל שם הן שולבו מעל שערי ארמונות המלכים. רמת הביצוע בעבודה על הכותרות הנוכחיות היא הטובה ביותר שנראתה עד היום, ורמת השתמרותם של הפריטים נדירה".


אחד מעמודוני מעקה החלון העתיק, צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

היה מפתיע לגלות, ששתיים מתוך שלוש כותרות העמודים נטמנו באופן מסודר, זו על גבי זו. "בשלב זה עדיין קשה לומר מי הטמין את הכותרות באופן שבו הן התגלו, ומדוע הוא עשה זאת, אך אין ספק שזוהי אחת התעלומות באתר המיוחד הזה ונשתדל להציע לה פתרון", מוסיף ביליג. בשונה מהכותרות, שהתגלו במצב השתמרות מעולה, שאר המבנה נחרב, ככל הנראה בחורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפני הספירה, או בסמוך למועד זה. שרידי המבנה נהרסו ופורקו לטובת שימוש משני בפריטים היקרים.

חשיפת המבנה המפואר, שנבנה בפרק הזמן שבין ימיו של המלך חזקיהו ועד לימיו של המלך יאשיהו, מעידה, להערכתו של ביליג, על השתקמותה של ירושלים לאחר המצור האשורי על העיר בימי המלך חזקיהו, בשנת 701 לפנה"ס, מצור שממנו העיר בקושי ניצלה.

"התגלית הזו, לצד הארמון שנחשף בעבר ברמת רחל והמרכז המנהלי שחשפה רשות העתיקות לאחרונה במורדות ארנונה, מעידים על תחייה חדשה בעיר ו"יציאה מהחומות" של ימי הבית הראשון לאחר המצור האשורי. אנחנו מגלים וילות, בתי אחוזה ומבני שלטון באזור הפרוז שמחוץ לעיר ויש בכך כדי להעיד על ההקלה שחשו תושבי העיר לאחר שהוסר המצור". מציין ביליג.


הכותרת מוצאת מהאדמה, צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות

שר התרבות והספורט, חילי טרופר: "אני שמח ונרגש עם חשיפת השרידים מתקופת מלכי יהודה. חשיפת שרידי המבנה משקפת את השורשים המפוארים של העם היהודי ואת העבר העשיר שלנו כאן בעיר הבירה ירושלים. אני רואה חשיבות גדולה בעבודתה של רשות העתיקות ובעבודתה של עיר דוד בגילויים שלהם לאורך השנים, אשר חושפים חלקים מתוך העבר היהודי המפואר. עבר הוא אבן יסודו של עם, וגם אבן יסודה של תרבות וגילויו משפיעים גם על ההווה והעתיד. משרד התרבות והספורט ימשיך לתמוך במפעל חשוב זה של מורשת, היסטוריה ותרבות".

ההכרה באיכויותיו האסטרטגיות והנופיות של האזור, באו לידי ביטוי גם כ-2600 שנה מאוחר יותר, כשממשלת המנדט הבריטי בנתה במקום את בית השלטון המרכזי שלה, המכונה בשם "ארמון הנציב". כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הוכשרה במקום אחת הטיילות המפורסמות במדינת ישראל, היא טיילת 'ארמון הנציב' ממנה נשקף עד היום הנוף המרהיב אל עבר עיר דוד והר הבית.


שברי פריטים צבעוניים שנחשפו בחפירה, צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

Kenes_Archeology21_kotarot_155x105.jpg
עיר דוד בפייסבוק ועוד רשתות חברתיות