מי את עליהנה בת גאל?

Share this

חותם נדיר נושא שם אישה מתקופת בית ראשון נחשף בעיר דוד. חותם נוסף הנושא שם גברי מאותה התקופה נמצא בסמוך. להערכת מנהלי החפירה מרשות העתיקות, החותמות היו, ככל הנראה, חלק מתכולתו של מבנה מנהלי גדול, ההולך ונחשף בימים אלה בחניון גבעתי, מדרום להר הבית.
ד"ר דורון בן עמי, מנהל החפירה: "מדובר בממצא נדיר. ניתן לספור על שתי ידיים את כל החותמות הנשיים שנמצאו בירושלים".

שני חותמות נושאי שמות עבריים מימי הבית הראשון נחשפו לאחרונה בחפירות שמבצעת רשות העתיקות בעיר דוד.
החותמות נמצאו בתוך מבנה רחב ידיים מימי הבית הראשון, אשר החל להיחשף לאחרונה בחפירות חניון גבעתי בגן הלאומי סובב חומות ירושלים.


צילום: עדינה גרהם

בתום שמונה שנות חפירה שמבצעת רשות העתיקות בשיתוף רשות הטבע והגנים ובהשקעה כספית גדולה של עמותת אל עיר דוד, הצליחו החוקרים באתר להעמיק עד לשכבותיה של ירושלים הקדומה - זו המתוארכת לימי הבית הראשון, וכאן נכונה להם הפתעה: בתוך המבנה, הבנוי אבני גזית (אבני גיר מסותתות צורה מלבנית), שהחל להיחשף בעומק של כ-10 מ' מתחת לפני השטח, נמצא חותם נשי נדיר בן למעלה מ-2,500 שנה.

ד"ר דורון בן עמי תיאר את ההתרגשות הרבה בעת חשיפת הממצא ואמר כי "נדיר מאד למצוא חותם של אישה. על שתי ידיים אפשר לספור את כל החותמות הנשיים שנמצאו בירושלים, ולכן זהו ממצא מרגש".

על החותם, העשוי אבן חצי יקרה נכתב בכתב ראי באותיות עבריות קדומות: "לעליהנה בת גאל". בעלת החותם היא אשה המוזכרת פה לצד שם אביה. ככלל, חותמות של נשים מצויות הרבה פחות מחותמות של גברים והן מהוות כ-5-7 אחוזים מכלל החותמות שנמצאו, זאת בשל מעמדן הכלכלי הנחות בדרך כלל של הנשים, לבד ממקרים יוצאי דופן.

ניכר דמיון בכתב שבחותם זה לכתבם של חותמות עמוניים, וייתכן שהדבר מעיד על מוצאו הזר של גלף החותם, ואולי על מוצאה הזר של עליהנה, ככל הנראה מעבר הירדן.


צילום: עדינה גרהם

אמנם השם עליהנה אינו מופיע בתנ"ך, ואין לנו מידע נוסף על זהותה של האישה, אולם העובדה שהחזיקה חותם, מעידה על מעמדה החברתי הגבוה. "רוב חותמות הנשים שברשותנו נושאות את שם האב ולא שם הבעל". אומר ד"ר בן עמי, "גם נתון זה עשוי להעיד על מעמדן הגבוה יחסית של נשים אלה, שהיה תלוי במשפחתן המקורית ולא במשפחת הבעל. אפשר אף שחלק מהן שמרו על עצמאות כלכלית גם לאחר נישואיהן, אולם אין בידינו מידע מספיק על מצב החוק ביהודה בתקופה זו". השם "עליה" ידוע מחותם עמוני בן התקופה, והיא צורת הנקבה לשם המקראי הידוע "עלי".

החותם השני, הכתוב בכתב ראי,  נושא את הכיתוב "לסעריהו בן שבניהו". לדברי ד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר קרא את החותמות, "שני השמות מוכרים מתעודות של ימי הבית הראשון. השם סעריהו נזכר בחרס מערד, ומשמעו, ככל הנראה, ה' המתגלה בסערה; ראה איוב ל"ח.

"כשאתה מבין שאתה מחזיק ביד חותם מימי ראשון ההתרגשות היא גדולה כי אתה יודע שאין הרבה כאלה, ובטח כשזה בא מתוך החפירה עצמה ואתה רואה מאין זה בא". מוסיף ד"ר בן עמי, "זה יכול להביא אותנו אחורה בזמן לערב חורבן הבית הראשון".

aliana-bat-gal.png
עיר דוד בפייסבוק ועוד רשתות חברתיות