דרישת שלום מעולם שכבר איננו

Share this

את סיפורו של חלל צה"ל הצעיר ביותר ליוותה במשך שנים תמונה אחת ויחידה. בעזרת מדריכי עמותת עיר דוד הובא לידיעת משפחתו דבר קיומו של תצלום נדיר נוסף שנשכח. אחייניתו, עובדת העמותה, מספרת בהתרגשות: "דרישת שלום מעולם שכבר איננו"

בין המוני החללים שיזכו לכבוד והוקרה ביום הזיכרון בולט במיוחד סיפורו של נסים גיני ז"ל, חלל צה"ל הצעיר ביותר שנפל בגיל 10 בלבד. גיני, יליד ירושלים, שימש כתצפיתן וכקשר המעביר ידיעות בין עמדות הלוחמים ברובע היהודי במלחמת העצמאות. ב-27 במאי 1948, לאחר שכבר סיים את משמרתו, נקרא גיני לשוב לעמדת השמירה, שם נורה על ידי צלף ירדני. הוא נפטר מפצעיו ביום למחרת, עם נפילת הרובע היהודי.

"לסיפור הייתה נוכחות מאוד חזקה בביתנו", מספרת דבורה גיני מלכי, אחייניתו של גיני ובתו של האח נתן גיני. לדבריה, מדי יום הזיכרון ניכרה בבית ילדותה תכונה רבה. "אלו היו 24 שעות של אינטנסיביות של זיכרון והתייחדות. אבא היה עובר מאירוע לאירוע והיה ניכר שנפילתו של נסים הייתה דבר שהוא נושא עמו כל הזמן". 

ההשתתפות בטקסים הייתה לדבריה מין מסר שאביה לא שכח את נסים ותמיד נשא בלבו את זכרו. "כנראה שאבא סחב איתו תחושות אשמה על כך שלא הצליח להציל את אחיו ותחושה זו לא עזבה אותו עד יומו האחרון", היא מוסיפה.


באדיבות המשפחה

במשך שנים רבות הייתה ידועה רק תמונה אחת ויחידה של נסים, שנחתכה מתצלום קבוצתי עם בני כיתתו, ובה מופיעות פניו בטשטוש. אך לפני כמה שנים אירעה תפנית מפתיעה. 

בשנת 2018 אירחה משפחת גיני קרובים מצרפת, ובין היתר הם עלו יחדיו לקברו של נסים בהר הזיתים. את הסיור העבירה מדריכה שסיפרה לנוכחים כי במהלך עבודתה בעיר דוד היא נחשפה לתצלום נוסף של נסים.

לאחר בירור קצר הצליחה המדריכה לשים את ידה על התמונה, וזו הובאה לאחותו של נסים כדי לזהות את הנוכחים בתצלום. אחד הילדים בתמונה המשפחתית זוהה בוודאות כנסים גיני, ומשפחתו התרגשה לנוכח הידיעה כי נמצא תצלום נוסף שלו.

מתברר כי התצלום הישן שכב במשך שנים באלבום נשכח אצל אחותו של נסים, זאת מבלי שהמשפחה ידעה דבר על קיומו. אחד מבני הדודים פרסם את התמונה בעמוד הפייסבוק "ירושלים של פעם" ללא ידיעת המשפחה המורחבת, ובעקבות פרסומה היא התגלגלה לידי מדריכי עיר דוד. 

"התמונה שהתגלתה הייתה למשפחה שלנו הפתעה מוחלטת. תמיד הכרנו את התמונה הלא ברורה של ניסים שנלקחה והוגדלה מתוך צילום כיתתי. מבחינתי התמונה הזאת הייתה טלטלה רגשית, מין דרישת שלום מעולם שכבר איננו", אומרת דבורה. "למעשה זאת התמונה היחידה שיש לנו מאבא שלי, נתן גיני, שגם הוא לחם ברובע לצדו של נסים והיה האחרון שדיבר איתו וליווה אותו ברגעי חייו האחרונים", היא מוסיפה.

עוד אומרת דבורה כי אחרי עשרות שנים שבהן הזיכרון של נסים היה צרוב בתודעה המשפחתית בפנים מטושטשות, בפעם הראשונה ניבטו אליהם פניו המחייכות באופן ברור. "עד אז היינו מדמיינים במעורפל כיצד היה נראה וסוף סוף הוא קיבל פנים ברורות", היא מציינת.

לדברי דבורה, לסיפור נפילתו של דודה נסים הייתה השפעה רבה על החלטתה לעסוק בעשייה עם משמעות ועם חיבור חזק לארץ ישראל ולציונות. במשך שנים רבות היא עבדה בסוכנות היהודית, ובשנים האחרונות היא עוסקת בפיתוח תוכניות לימוד חינוכיות בעיר דוד. 

"אין ספק שהשילוב בין עיר דוד, חיבור חזק לירושלים ופעילות חינוכית עם תלמידים ובני נוער עונה על ההגדרה של 'עשייה משמעותית'", היא אומרת. "זה בדיוק מה שחיפשתי לעשות בחיים בעקבות הסיפור המשפחתי", היא מוסיפה לסיכום.

 

 

 סאמרי.png
עיר דוד בפייסבוק ועוד רשתות חברתיות